לוי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ-הנה"ח

פסק דין

מבוא

לפני תביעת התובע, יליד 18.07.1971, חשמלאי מוסמך במקצועו, לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו בשתי תאונות דרכים, האחת מיום 30 יולי 2004 (להלן: "התאונה הראשונה"), והשניה מיום 19 אוקטובר 2005 (להלן: "התאונה השניה") עת נהג התובע ברכב מספר שמספרו

82-965-18.

התביעה הוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים"). התביעה הוגשה כנגד שומרה חברה לביטוח בע"מ, חברת הביטוח אשר ביטחה בביטוח חובה את השימוש ברכב במועדים לעיל.

התאונה השניה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. הועדה הרפואית קבעה כי לא נותרה לתובע כל נכות בגינה.

אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות ובדבר היות התאונה השניה תאונת עבודה.

גדר המחלוקת בין הצדדים הינו לשאלת נכותו התפקודית של התובע וגובה נזקיו כתוצאה משתי התאונות.

בישיבת ההוכחות העידו התובע, מר אלי פסטרנק, מר ברוך גולדין והגב' בלה רבי. במהלך ישיבת ההוכחות הוסכם על ידי הצדדים כי מסמכי ההליך שהתנהל בבית הדין לעבודה ע.ב. 10867/07 בין התובע לבין חברת גולדין עבודות חשמל בע"מ יוגשו לתיק ביהמ"ש (סומנו מב/1 ו- מב/2). עוד הוגש תצהיר חוקר מר אילן ארזי וכן תמלילים (סומנו נ/1), ב"כ התובע ויתר על חקירתו של מר ארזי.

הנכות הרפואית

התאונה הראשונה ארעה, כאמור ביום 30.07.2004 בשעה 13:30 לערך. התובע פנה באופן עצמאי, בשעות הערב למרכז הרפואי קפלן (כעולה מתעודת חדר המיון אשר צורפה לכתב התביעה). התובע טען כי סבל מכאבים בפלג גופו השמאלי, מכאבי ראש וצפצופים באוזניים. בבדיקות השונות נמצאה רגישות קלה בצוואר וכן רגישות במישוש באספקט L5-S1. בבדיקת שמיעה מיום 12.11.2004 לא נמצא כל ממצא פתולוגי.

בין התאריכים 05.11.2004 – 10.12.2004 התובע עבר סדרה של 8 טיפולי פיזיותרפיה עולה כי לא ניכרה הטבה במצבו והומלץ לו על המשך טיפול.

התאונה השניה ארעה, כאמור ביום 19.10.2005 בשעה 17:00 לערך. התובע פנה כעבור מספר שעות למרכז הרפואי קפלן (כעולה מתעודת חדר המיון אשר צורפה לכתב התביעה). מתעודת חדר המיון עולה כי בבדיקה נמצאה רגישות בעורף ורגישות במישוש גב תחתון, תחושה ותנועתיות היו מלאים ותקינים בראש ובידיים, התובע אובחן כסובל "מצליפת שוט" עבר סדרה של 8 טיפולי פיזיותרפיה בין התאריכים 23.01.2006 – 22.03.2006 עם הטבה חלקית. בדיקת CT מיום 18.01.2007 הדגימה בלט דיסק אחורי בחוליות L3-L4, בחוליות L4-L5 הודגם בלט דיסק אחורי. תביעתו של התובע למל"ל, בגין תאונה זו נדחתה.

בגין שתי תאונות הדרכים מונו לתובע, על ידי כב' השופט א. בכר, מספר מומחים מטעם בית המשפט.

ד"ר מיכאל טנצמן מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדיה, קבע בחוות דעתו מיום 20 אפריל 2008, כי "קיימת היום הגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה המתני לכל הכיוונים עם ספזם קל בשרירי עמוד השדרה המתני". ד"ר טנצמן העריך את נכותו הצמיתה של התובע, בגין שתי התאונות יחד בשיעור 10% (עשרה אחוזים) על פי סעיף 37(7)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות המל"ל"), בגין הגב התחתון. עוד קבע ד"ר טנצמן כי אין להפעיל את תקנה 15. בתשובותיו לשאלות ההבהרה לא סטה ד"ר טנצמן מחוות דעתו.

ד"ר מרדכי הימלפרב מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום האף, אוזן וגרון קבע בחוות דעתו מיום 23 יוני 2008 , את נכותו של התובע בשיעור 10% (עשרה אחוזים) לפי סעיף 72(4) ד II לתקנות המל"ל, בגין תלונות הטנטון.

פרופסור דוד ירניצקי מומחה מטעם ביהמ"ש בתחום הנוירולוגי, קבע בחוות דעתו מיום 12 אפריל 2009 כי " המדובר במצב שלאחר חבלת ראש, עם תלונות סומאטיות של כאבי ראש וטנטון. נראה שכאבי הראש החלו לאחר החבלה בעבודה בסוף שנת 2003 וגברו במידת מה לאחר התאונות דנן. הנכות הנוירולוגית בגין תלונה זו עומדת על 5% (חמשה אחוזים), לפי סעיף 29(11) מתואם ל 34 א-ב. הנכות מתחלקת בצורה שווה בין שלוש החבלות – תאונת עבודה מ 06.11.2003, תאונת הדרכים מ- 30.07.2004 ומ- 19.10.2005". לפיכך פרופסור ירניצקי העריך את נכותו של התובע בגין התאונה הראשונה ב- 1.33% (אחוז ושני שליש) ובגין התאונה השניה ב- 1.33% (אחוז ושני שליש).

המומחים לא נחקרו על חוות דעתם והצדדים אינם חלוקים בשאלת נכותו הרפואית של התובע. על כן הנני קובעת כי לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בגין התאונה הראשונה בשיעור 15.92% ובגין התאונה השניה בשיעור 6.58%. סה"כ לתובע נכות רפואית משוקללת בגין שתי התאונות של 21.7%.

הנכות התפקודית

התובע עבד בחברת "גולדין עבודות חשמל בע"מ" (להלן:"חברת גולדין"), במשך כארבע וחצי שנים, לטענתו כמנהל פרויקטים. לטענת הנתבעת שימש מנהל עבודה בלבד. שתי תאונות הדרכים נשוא תביעה זו התרחשו עת עבד בחברת גולדין.